Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 42a

לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יָצָא בּוֹ, אֲבָל יָצָא בּוֹ — חַיָּיב. הָא מִדְּאַגְבְּהֵיהּ נְפַק בֵּיהּ! אָמַר אַבָּיֵי: כְּשֶׁהֲפָכוֹ.

Traduction

The Sages taught that he is exempt only in a case where he did not yet fulfill his obligation. However, if he already fulfilled his obligation and he carries the lulav out, he is liable to bring a sin-offering. The Gemara asks: Is it possible to carry the lulav without fulfilling one’s obligation? Didn’t he, from the moment that he lifted it, fulfill his obligation with it? Abaye said: It is referring to a case where he overturned it and lifted it. One fulfills his obligation only when lifting it in the manner in which it grows.

Rachi non traduit

לא שנו. דפטור אלא שלא יצא ידי חובת נטילה קודם שהוציאו דהשתא טרוד במצוה וטעה בדבר מצוה אבל יצא בו קודם שהוציאו תו לא טעה בדבר מצוה הוא ולא טרוד מהשתא במצוה לעשותה:

ה''ג הא מדאגבהיה נפיק ביה אמר אביי כשהפכו. הכי קשיא ליה ה''ד לא יצא בו הא לא הוציאו אא''כ הגביהו ומדאגבהיה נפק ביה ידי חובת לקיחה וקתני פטור אמר אביי כשהפכו כשהגביהו הפך העליון למטה והאגד למעלה ואמרינן לקמן אין יוצאין בהן אלא דרך גדילתן:

Tossefoth non traduit

אמר אביי כשהפכו. מדאיצטריך לשנויי הכי משמע דסבירא ליה דמצות אינן צריכות כוונה דהא קאי אמוציא לרשות הרבים והתם אין שייך מתכוין לצאת כל כמה דלא בירך ועוד דאיירי בהולך אצל בקי ללמוד ותימה דבסוף ראוהו ב''ד (ר''ה ד' כח:) דאמר רבא מצות אינן צריכות כוונה קא מותיב ליה אביי טובא ושמא אביי קיבלה מיניה:

רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁלֹּא הֲפָכוֹ, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּכְלִי. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה! הָנֵי מִילֵּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אֲבָל דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן — לָא.

Traduction

Rava said: Even if you say that it is referring to a case where he did not invert it, with what are we dealing here? It is with a case where he took the lulav out in a vessel and did not fulfill his obligation. The Gemara asks: But isn’t Rava the one who said that taking by means of another object is considered taking? The Gemara answers: This applies only when the addition is in a deferential manner, for wrapping or ornamentation. But if the addition is in a degrading manner, as in this case, where one places the lulav into a vessel and carries it that way, no, it is not considered taking.

Rachi non traduit

דרך כבוד. כגון בסודר שכורך ידיו בסודר כדאמרן לעיל (סוכה ד' לז.):

ודרך בזיון. כגון בקערה:

אָמַר רַב הוּנָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסֵי, עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּמְצֵאת בֵּין אֲגַפַּיִים, וּכְסָבוּר חַטַּאת הָעוֹף הִיא וַאֲכָלָהּ — פָּטוּר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה — פָּטוּר? הַיְינוּ הָךְ!

Traduction

Rav Huna said that Rabbi Yosei would say: In the case of a bird sacrificed as a burnt-offering that is found among other birds in one of the corners of the altar, and the priest thought that it was a bird sacrificed as a sin-offering and he ate it, as sin-offerings are eaten by priests, he is exempt from liability to bring a guilt-offering for misuse of consecrated items. The Gemara asks: What is Rav Huna teaching us? Is it that if one erred in the matter of a mitzva, he is exempt? This is identical to that statement of Rabbi Yosei; what novel element is introduced by Rav Huna?

Rachi non traduit

אומר היה רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים. נראה בעיני דהאי בין אגפיים אינו אלא לשון עופות עולת העוף שנמצאת בין עופות המלוקים לחטאת המפרכסין אצל המזבח שפעמים שהן נעשין על קרן אחת כדתנן בשחיטת קדשים (זבחים ד' סג.) חטאת העוף היתה נעשית על קרן מערבית דרומית ושלשה דברים היתה אותה הקרן משמשת מלמטה וג' מלמעלה מלמטה חטאת העוף והגשות ושירי הדם ומלמעלה ניסוך המים והיין ועולת העוף כשהיא רבה במזרח שעיקר מקום עולת העוף בקרן דרומית מזרחית וכשהיו כהנים רבים עומדים ומולקים עולת העוף במזרח באים למערב ונעשית שם בקרן חטאת העוף אלא שהעולה למעלה מחוט הסקרא והחטאת למטה:

וכסבור. הכהן חטאת העוף היא:

ואכלה. ונמצא שמעל בקדשי שמים בשוגג:

פטור. מקרבן מעילה הואיל דעם החטאת נמצאת ואכילתה מצוה דכתיב (שמות כ''ט:ל''ג) ואכלו אותם אשר כפר בהם הוה ליה טועה בדבר מצוה ופטור:

היינו הך. למה ליה לרב הונא למימר פשיטא דממתני' שמעי' ליה:

Tossefoth non traduit

עולת העוף שנמצאת בין אגפיים. למאי דאמרי' בשילהי אלו דברים (פסחים ד' עב:) דלא פטר רבי יוסי בלולב אלא משום דזמנו בהול צריך לומר דהאי נמי זמנו בהול כדי שלא תבא חטאת לידי נותר:

מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה פָּטוּר — הַיְינוּ דַּעֲבַד מִצְוָה. אֲבָל הָכָא, דְּטָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלָא עֲבַד מִצְוָה — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: It is lest you say that it is only there, in the case of carrying the lulav, that one who erred in a matter of a mitzva is exempt and that is because he performed a mitzva; however, here, with regard to mistakenly identifying the bird-offerings, where he erred in the matter of a mitzva but did not perform a mitzva at all, say no, in that case he would not be exempt from liability to bring a guilt-offering. Therefore, Rav Huna teaches us that he is in fact exempt.

Rachi non traduit

מהו דתימא. במתני' הוא דפטור משום דטעה בדבר מצוה וסוף סוף עשה מצוה שנטל הלולב בהוצאה זו אבל הכא לא עשה מצוה באכילתה אם עולת העוף היא:

קא משמע לן. רב הונא דשמיע ליה מרביה דלא שני לרבי יוסי בין טעה בדבר מצוה ועשה מצוה לטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה:

Tossefoth non traduit

מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה ועבד מצוה אבל הכא טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה אימא לא קא משמע לן. פלוגתא היא בפסחים פרק אלו דברים (שם) דמחייב התם בנתחלף לו שפוד של נותר בשפוד של צלי ואכלו ואית ספרים דגרסי מהו דתימא הני מילי מצוה דרמי עליה אבל מצוה דלא רמי עליה אימא לא כלומר לולב דלא סגי ליה דלא שקיל דאי אפשר על ידי אחרים אבל חטאת אפשר שיאכלנה אחר:

מֵיתִיבִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתָּמִיד שֶׁאֵינוֹ מְבוּקָּר כְּהִלְכָתוֹ בַּשַּׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, וְצָרִיךְ תָּמִיד אַחֵר!

Traduction

The Gemara raises an objection. Rabbi Yosei says: With regard to one who slaughters the daily offering on Shabbat that is not properly inspected, and a blemish is discovered that disqualifies the sacrifice, he unwittingly performed the prohibited labor of slaughtering on Shabbat. He is liable to bring a sin-offering, and he needs to bring a different daily offering. Even though he erred in a matter of a mitzva, he is liable.

Rachi non traduit

הכי גרסינן רבי יוסי אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו מן המומין בשבת חייב חטאת משום שחיטה בשבת שאינה של מצוה ואינה דוחה אלמא טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה חייב שהרי טרוד זה במצוה שהיה רוצה לשחוט תמיד של שבת וכסבור שהוא מבוקר:

להכשירן לא גרסינן:

Tossefoth non traduit

שאינו מבוקר כהלכתו. ואפי' נמצא תם משום דטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה דבפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צו.) יליף לה מפסח בגזרה שוה:

אֲמַר לֵיהּ: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא. דְּהָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר חַתַּאי אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהֱבִיאוֹ מִלִּשְׁכָּה שֶׁאֵינָן מְבוּקָּרִין.

Traduction

Rav Huna said in response to the objection: Proof may be cited, except not from that baraita, as it was stated concerning that baraita that Rav Shmuel bar Ḥatai said that Rav Hamnuna Sava said that Rav Yitzḥak bar Ashian said that Rav Huna said that Rav said: It is referring to a case where they brought the sheep for the daily offering from a chamber in which there were sheep that are not inspected. Since under no circumstances should one take a sheep for the daily offering from uninspected sheep, his error cannot be attributed to preoccupation with the mitzva. Therefore, although he was engaged in performance of a mitzva, he is not exempt from liability to bring a sin-offering.

Rachi non traduit

מלשכה שאינן מבוקרין. דאין זה טועה בדבר מצוה שבטלאים שבלשכה זו אינו טרוד שאינן עומדין להקרבה להיות חרד עליהם מתי יקרבו ואף חרדת זמן התמיד לא שייכא הכא שקרוב למזיד הוא ולא דק בלשכות להבחין מאיזו יביא:

מַתְנִי' מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיָּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ, וּמַחְזִירָתוֹ לְמַיִם בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת מַחְזִירִין, בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין, וּבַמּוֹעֵד מַחְלִיפִין.

Traduction

MISHNA: A woman may receive a lulav from her son or from her husband and return it on Shabbat to the water in which it had been placed. Rabbi Yehuda says: On Shabbat one may return the lulav to the water; and on the Festival one may even add fresh water to the vessel so the lulav will not wilt; and during the intermediate days of the Festival, one may even change the water.

Rachi non traduit

מתני' מקבלת אשה מיד בנה ובעלה. את לולביהן ולא אמרינן קמטלטלא מידי דלא חזי:

מחזירין למים. שלא יכמוש:

בשבת מחזירין. שהרי מכאן נטלום היום אבל לא מוסיפין מים כ''ש שאין מחליפין המים לשפוך את אלו ולתת אחרים צונן מהני דטרח לתקוני מנא:

במועד מחליפין. בחולו של מועד מצוה להחליף:

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ — חַיָּיב בְּלוּלָב.

Traduction

A minor who knows how to wave the lulav is obligated in the mitzva of lulav due to the requirement to train him in the performance of mitzvot.

גְּמָ' פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאִשָּׁה לָאו בַּת חִיּוּבָא הִיא, אֵימָא לָא תְּקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

GEMARA: With regard to the halakha in the mishna that a woman may receive the lulav, the Gemara asks: That is obvious. Why would it be prohibited? The Gemara answers that it is necessary to state this lest you say: Since a woman is not subject to the obligation of the four species, as it is a time-bound, positive mitzva, say that she should not receive the lulav, as for her, moving the lulav is tantamount to moving set-aside objects and would therefore be prohibited. Therefore, the mishna teaches us that it is permitted.

Rachi non traduit

גמ' אימא לא. דלגבה איכא איסור טלטול:

קא משמע לן. כיון דראוי לנטילת אנשים תורת כלי עליו ומותר בטלטול לכל:

קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ. תָּנוּ רַבָּנַן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ — חַיָּיב בְּלוּלָב, לְהִתְעַטֵּף — חַיָּיב בְּצִיצִית, לִשְׁמוֹר תְּפִילִּין — אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִילִּין, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר — אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע.

Traduction

§ It is taught in the mishna: A minor who knows how to wave the lulav is obligated in the mitzva of lulav. The Sages taught: A minor who knows how to wave the lulav is obligated in the mitzva of lulav; one who knows how to wrap himself in a garment, is obligated in the mitzva of ritual fringes; if he knows to preserve the sanctity of phylacteries in a state of cleanliness, his father buys him phylacteries; if he knows how to speak, his father immediately teaches him Torah and Shema.

Rachi non traduit

חייב בלולב. לחנכו מדבריהם:

לשמור תפילין. שלא יכנוס בהן לבית הכסא:

תּוֹרָה מַאי הִיא? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: ''תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב''. קְרִיאַת שְׁמַע מַאי הִיא? פָּסוּק רִאשׁוֹן.

Traduction

The Gemara asks: And in this context, what is the Torah taught to a child who has just learned to speak? Rav Hamnuna said: It is referring to the verse: ''Moses commanded us Torah, an inheritance of the congregation of Jacob'' (Deuteronomy 33:4), underscoring the relationship between the Jewish people and the Torah. The Gemara asks further: And what is Shema taught to a child who has just learned to speak? The Gemara answers: It is referring to the first verse of Shema.

הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר גּוּפוֹ — אוֹכְלִין עַל גּוּפוֹ טְהָרוֹת. לִשְׁמוֹר אֶת יָדָיו — אוֹכְלִין עַל יָדָיו טְהָרוֹת. הַיּוֹדֵעַ לִישָּׁאֵל, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵיקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר. הַיּוֹדֵעַ לִפְרוֹס כַּפָּיו — חוֹלְקִין לוֹ תְּרוּמָה בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת.

Traduction

The Sages continued: If the minor is one who knows to protect his body from ritual impurity, it is permitted to eat ritually pure food that came into contact with his body. If he is one who knows to protect his hands from ritual impurity, it is permitted to eat ritually pure food that came into contact with his hands. If he is one who knows to be asked and accurately clarify which objects he touched, his status is like that of an adult based on the following distinction: If the question was with regard to ritual impurity in the private domain and it is a case of uncertainty, the item in question is deemed impure. However, if the question was with regard to ritual impurity in the public domain and it is a case of uncertainty, the item in question is deemed pure. If the minor is a priest who knows how to spread his hands and recite the priestly benediction, one distributes teruma to him in the granary as one would to any other priest.

Rachi non traduit

היודע לשמור גופו. מטומאת מגע ומשא ואהל:

אוכלין על גופו טהרות. אם נגע גופו בטהרות אין חוששין להם אבל לא על ידיו אם נגע בידיו בטהרות חוששין להם שיש יודע לשמור גופו ואין יודע לשמור ידיו מתורת סתם ידים שגזרו עליהם להיות שניות אלא אם כן יודע לשומרם אבל היודע לשמור את ידיו משנטלם אינו נוגע בשום דבר ספק או בספק המטמא את הידים ואם לא נזהר ובא ליגע בטהרות נוטל ידיו:

אוכלין על ידיו טהרות. שנגעו ידיו בהם:

והיודע לישאל. שאם שואלין אותו נגעת בטומאה זו יודע להשיב הן או לאו או איני יודע:

ברשות הרבים ספיקו טהור. אם שאלוהו ואמר איני יודע:

ברשות היחיד ספיקו טמא. הכי גמירי לה הלכתא מסוטה כדאמרינן במסכת סוטה (דף כח.) ומכאן אתה דן לשרץ כו':

היודע לפרוס כפיו. כשהוא כהן:

חולקין לו תרומה בבית הגרנות. ומקמי הכי אין חולקין לו בגורן אבל משגרין לו לביתו אם יודע לשומרה בטהרה דהכי תניא בגמרא דנושאין על האנוסה ביבמות (דף צט:) עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות חרש שוטה וקטן כו' וכולן משגרין להם לבתיהם בבית הגרנות אין חולקין להם שבזיון תרומה הוא שאין כל רואיו יודעים בו שהוא בקי לשומרה אבל לביתן משגרין להם הבקיאים ומכירין בהם ומשיודע לפרוס כפיו ופורס בצבור הכל יודעים שהביא שתי שערות שאין קטן פורס כפיו כדאמרינן במגילה (דף כד.) הלכך חולקין לו:

Tossefoth non traduit

היודע לישאל ברשות היחיד ספקו טמא. אבל אינו יודע לישאל אפילו ברשות היחיד ספקו טהור כדדרשינן בסוטה פרק כשם (ד' כח:):

היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות. מקמי הכא אין חולקין לו בגורן אבל משגרין לו לביתו אם יודע לשומרה בטהרה והכי תניא בגמרא דנושאין על האנוסה ביבמות (ד' צט:
ושם) עשרה אין חולקין להן תרומה בבית הגרנות וקא חשיב חרש שוטה וקטן וקתני סיפא משגרין להן בבתיהן ובבית הגרנות אין חולקין לו שבזיון תרומה היא שאין כל רואיו בקיאין בו שיודע לשומרה בטהרה אבל לביתו משגרין לו הבקיאין בו ומי שיודע לפרוס כפיו ופורס בצבור הכל יודעין שהביא שתי שערות שאין קטן פורס את כפיו כדתנן במגילה (דף כד.) כך פי' בקונט' ולא משמע הכי אלא בקטן ממש איירי דומיא דהיודע לדבר אביו מלמדו תורה והיודע לשחוט וכן כולהו אחריני והא דאמר בנושאין על האנוסה (יבמות דף צט: ושם) דאין חולקין תרומה לקטן בבית הגרנות היינו כשאינו יודע לישא את כפיו והא דתנן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כד. ושם) דקטן אינו נושא את כפיו היינו בפני עצמו אבל עם הגדולים נושא כדאשכחן גבי שיר של מקדש פרק אין נערכין (ערכין דף יג:) דתנן בין רגלי [הלוים] היו עומדים וצעירי הלוים היו נקראים והא דאמרינן בשילהי פרק קמא דחולין (ד' כד:
ושם) נתמלא זקנו ראוי ליעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו עד שיתמלא זקנו איכא לאוקומה ביחידי שאין עמו אחר אי נמי לישא את כפיו בקביעות ובשעה שמרבים ברחמים כגון ביום הכפורים ובתעניו' ובמעמדות וכן צריך לחלק נמי משום לירד לפני התיבה דבהקורא את המגילה עומד (מגילה ד' כד.) תנן קטן קורא בתורה אבל לא פורס על שמע ולא יורד לפני התיבה ולא נושא את כפיו משמע הא גדול יורד לפני התיבה ואף על פי שלא נתמלא זקנו אלא על כרחך צריך לאוקומה ההיא דחולין כגון ליעשות שליח צבור קבוע ולירד לפני התיבה ביום הכפורים ובתעניות ובמעמדות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source